כעסים והשפעותיהם על מערכת העיכול

התגליות של הרפואה החדשה מראות שקונפליקטים ביולוגיים של כעסים משפיעים ישירות על איברים ורקמות ספציפיות במערכת העיכול כולל:

  • רירית הקיבה
  • רירית התריסריון
  • רירית המעי הדק
  • הרקמה התפקודית של הלבלב
  • רפידת דרכי המרה
  • רפידת צינורות הלבלב.

מאמר זה מפרט באופן חלקי את הניואנסים השונים של קונפליקטים של כעסים ואת התוכניות הביולוגיות (תב”מ) המתבטאות כמחלות שכל אחד מסוגי קונפליקטים אלה מפעיל.

 

הקונפליקט: משהו שהיה קשה לעיכול או בלתי ניתן לעיכול

מרבית חלקי מערכת העיכול מושפעים מקונפליקט זה של “משהו שהיה לאדם קשה לעיכול או בלתי ניתן לעיכול”. כל הרקמות במערכת העיכול שמושפעות מקונפליקט זה שייכות לשכבת הנבט אנדודרם והן נשלטות ע”י ממסרים הנמצאים בגזע המוח.

כל עוד יש קונפליקט פעיל המשפיע על אחת או יותר מרקמות אלה, מתפתח שם שגשוג של תאים אשר יכול להגיע למצב של גידול שיאובחן ע”י הרופאים כגידול סרטני.
בטבע, תפקידם של תאים אלה שמתפתחים כתוצאה מהקונפליקט הוא לעזור לגוף לעכל את הדבר שהיה קשה או בלתי ניתן לעיכול.

אצל בני האדם, במרבית המקרים, הדבר שהיה קשה או בלתי ניתן לעיכול אינו פיזי אלא רגשי או סמלי, אך התוכנית הביולוגית עובדת בדיוק אותו דבר בין אם הגורם הוא פיזי או לא פיזי.

ברגע שהקונפליקט נפתר, בין אם במודע או שלא במודע, מתחיל שלב הריפוי בו חיידקים ממשפחת השחפת ופטריות שעיקרן ממשפחת הקנדידה נכנסים לפעולה ומתחילים לפרק את התאים העודפים.

פירוט של תהליכים אלה ניתן למצוא באתר שלנו בין היתר במאמרים שלהלן:

החוק הביולוגי הרביעי של הרפואה החדשה

מחלת קרוהן

סרטן המעי הגס – לפי התגליות המפתיעות של הרפואה החדשה

כעסים שהיו קשים לעיכול או בלתי ניתנים לעיכול” הם למעשה חלק מקונפליקט זה של “משהו שהיה קשה או בלתי ניתן לעיכול” ונתייחס כאן בנפרד לכל אחת מהרקמות אשר יכולות להיות מושפעות מכעסים כאלה:

 

  1. רירית הקיבה ורירית התריסריון (מלבד החלק הראשון של התריסריון)

מרבית רירית הקיבה (מלבד בחלק הקרוי “העיקום הקטן”) היא רקמה השייכת לשכבת הנבט אנדורם ומושפעת מקונפליקטים של כעסים שהיו קשים או בלתי ניתנים לעיכול.

זה נכון גם לגבי מרבית רירית התריסריון, מלבד הפילורוס והחלק הראשון של התריסריון ששם רקמת הרירית שייכת לשכבת הנבט אקטודרם.

הקונפליקט קשור בעיקר לכעסים שהאדם לא יכול לעכל, משהו שהאדם לא יכול היה להשלים איתו. במקרים רבים זה קשור למשהו שחסר לאותו אדם, בעיקר משהו שקשור להישרדות (כסף, פרנסה, בית, רכב וכו’),

לדוגמא:

  • ירושה או השקעה בבורסה או פנסיה, כאשר האדם לא יכול לקבל את חלקו ולא מצליח להשלים (“לעכל”) עם עובדה זו.
  • כעס על חבר משפחה, עלבון תקוע
  • השקעה כספית שכשלה
  • דפקו לי את האוטו

ככל שהקונפליקט חזק יותר וממושך יותר, יהיה שגשוג רב יותר של תאים ברירית הקיבה וזה יאובחן בד”כ כגידול סרטני מסוג אדנוקרצינומה. הגידול בקיבה יכול להיות מסוג של גידול שטוח או גידול בצורת כרובית.

אם קצב התרבות התאים מספיק מהיר, זה יאובחן כגידול ממאיר. אם קצב התרבות התאים נמוך מתחת לסף מסויים, הגידול יאובחן כשפיר או כפוליפ.

כאשר הקונפליקט נפתר, מתחיל שלב הריפוי בו חיידקים ופטריות מפרקים את תאי הגידול. הסימפטומים שיכולים להופיע בשלב זה הם:

  • בחילה
  • עיכול לא טוב
  • כאבי בטן (בקיבה)
  • הקאות
  • ריח רע מהפה
  • הזעות לילה חזקות

אם אין את החיידקים והפטריות הדרושים (בד”כ בגלל שימוש באנטיביוטיקה או בכימותרפיה), הגידול יעטוף את עצמו בתהליך של התכמסות (אינקפסולציה) וישאר גידול שפיר שבד”כ לא מפריע וניתן להמשיך לחיות איתו עשרות שנים ללא בעיה.

כל הנ”ל נכון גם במקרים בהם פגיעת הקונפליקט היתה ברירית התריסריון הקשורה לאנדודרם, כלומר, לא בתחילת התיסריון. גידול בחלק זה של התריסריון יהיה רק שטוח, לא כרוביתי.

באופן כללי ניתן להגיד שמרבית הבעיות שיש לאנשים בקיבה נגרמות כתוצאה מכעסים!

 

 

  1. המעי הדק

בדומה לקיבה, הקונפליקט כאן מתייחס בעיקר לכעסים שהאדם לא יכול לעכל.  כגון:

  • כעס על אדם – בן משפחה, חבר, עמית בעבודה, מועסק, בוס, מפקח, לקוח, מורה, תלמיד, חבר לכיתה, רופא, נציג רשות וכו’.
  • כעס על מצב – בעבודה, בלימודים, ביחסים
  • כעס על הערות – האשמה, העלבה, שיפוטיות, ביקורתיות
  • חדשות קשות לעיכול

הכעסים קשורים בד”כ למשהו שהיה חסר לאותו אדם. לדוגמא:
חוסר בכסף, כעס על האבא שעזב ולא תומך כספית וכד’.

בשלב הפעיל של הקונפליקט יהיה שגשוג של תאים, אשר יכול להתפתח לגידול שטוח מסוג אדנו קרצינומה. בשלב זה עלולה להתפתח עצירות.
לכל אורך המעי הדק, מלבד בקצהו (בחלק הקרוב למעי הגס), שם הוא נעשה רחב יותר, יכולים להתפתח במעי הדק רק גידולים שטוחים דקים ולכן לרופאים קשה מאד לגלותם.

בשלב הריפוי מפרקים החיידקים והפטריות את הגידול. זה עלול להיות מלווה בסימפטומים כגון:

  • אפשרות לשלשול והקאות
  • הזעות לילה, בעיקר בחצי השני של הלילה
  • אפשרות לעוויתות מקומיות.
  • אפשרות להתפתחות דלקת במעי הדק. מיחושים בבטן
  • אפשרות לדם סמוי בצואה או דם גלוי + הפרשות שונות כמו חלקי רקמות ומוגלה
  • יתכן ריח מסריח יותר מהרגיל מהצואה בגלל חיידקי TB
  • אפשרות לקנדידיאזיס של המעיים (התרבות יותר מהרגיל של קנדידה)

 

במשבר הריפוי עלולים להיות סימפטומים של כאבים קשים, הקאות ושלשולים המאובחנים במקרים רבים כהתקפים של מחלת קרוהן.
מחלת קרוהן היא למעשה ביטוי למצב של מצבים חוזרים ונשנים (“ריפוי תלוי“) של השפעת קונפליקט של כעסים שהיו לאותו אדם קשים לעיכול וביניהם ניסיונות ריפוי של הגוף כולל הגעה למשבר ריפוי.

באופן כללי ניתן להגיד שחלק גדול מהבעיות שיש לאנשים במעי הדק נגרמות כתוצאה מכעסים!

 

 

  1. הרקמה התפקודית בלבלב

הקונפליקט שמשפיע על הרקמה התפקודית של הלבלב הוא “משהו שלא ניתן לעכל”, כאשר המשהו הזה הוא בדרך כלל כעס כלשהו שאינו ניתן לעיכול בדומה לרקמות בקיבה ובמעי הדק.

הכעסים שפוגעים בלבלב קשורים ברוב המקרים לכסף, כגון ירושה או רכוש או למעמד במשפחה.
הדבר שקשה או בלתי ניתן לעיכול יכול להיות משהו כגון:

  • לא קיבלתי את החלק שמגיע לי,
  • תחושה ש”גנבו אותי”, גזלו לי, מנעו ממני לקבל את המגיע לי, או פחד שכך יקרה.

הקונפליקט יכול גם להיות קשור לעלבון או האשמה שקשה או לא ניתן לעכל.

 

כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, יש שגשוג של תאים ברקמה התפקודית של הלבלב.
המטרה הביולוגית של הגידול היא להגדיל את יכולת הלבלב לייצר ולהפריש את מיצי העיכול כדי לשפר את יכולת העיכול של ה”משהו” שהיה קשה לעיכול.

ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל פירוק תאי הגידול ע”י החיידקים והפטריות.

למרות שסרטן מסוג זה בלבלב נחשב קטלני, ניתן להתרפא ממנו, בעיקר ע”י פתרון הקונפליקט. קונפליקט של כעסים מהסוג הפוגע בלבלב הוא בד”כ לא קל לפתרון, אך בהחלט אפשרי.
טיפולים כימיים וניתוחים להורדת הגידול עלולים במקרים רבים למנוע את האפשרות לריפוי טבעי בגלל סיבוכים נוספים שהם יוצרים.

באופן כללי ניתן להגיד שמרבית (אם לא כל) המקרים של סרטן בלבלב נגרמים כתוצאה מכעסים!

 

 

הקונפליקט: כעסים טריטוריאליים

כעסים טריטוריאליים לפי הרפואה החדשה הם כעסים על או בהקשר לאנשים או דברים שהאדם מחשיב כחלק מהטריטוריה שלו.

לדוגמא:

  • סכסוכים או מחלוקות בבית
  • התנקמויות במקום העבודה
  • כעסים בבי”ס, גן, מגרש משחקים, בית-אבות, בי”ח
  • מאבק על אדמה או רכוש
  • ריב על מקום חניה או על צעצוע
  • רעש מעצבן מדירת השכנים
    וכו’

הרקמות בגוף שיכולות להיפגע מקונפליקטים של כעסים טריטוריאליים הן הרקמות שלהלן, שכולן שייכות לשכבת הנבט אקטודרם ועשויות מתאי אפיתל קשקשיים:

  1. רירית הקיבה בעיקום הקטן של הקיבה
  2. הפילורוס (שוער הקיבה) ותחילת התריסריון
  3. רפידת דרכי המרה וכיס המרה
  4. רפידת צינורות הלבלבכל הרקמות הנ”ל נשלטות ע”י ממסר במוח שנמצא באונה הרקתית הימנית.
    בכל המקרים ברקמות הנ”ל, כל עוד הקונפליקט פעיל, יש אובדן של תאים ברקמה שנפגעה וכן יש שם רגישות יתר תחושתית (כולל אפשרות של כאבים).
  5. רקמת הרירית בחלק התחתון של הרקטום.רקמה זו נשלטת ע”י ממסר במוח שנמצא באונה הרקתית השמאלית.
    ברקמה זו, כל עוד הקונפליקט פעיל, יש אובדן של תאים באזור שנפגע וכן יש שם תת רגישות תחושתית.

הערה 1: ישנם מקרים בהם הרקמות הנ”ל נפגעות מקונפליקטים של זהות..

הערה 2: אין לנו עדיין את הידע המסביר מהם הקריטריונים לפיהם מחליט הפסייכי או המוח באיזה מהרקמות הנ”ל תופעל התוכנית הביולוגית בעקבות קונפליקט של כעסים טריטוריאליים.

 

 

  1. רירית הקיבה בעיקום הקטן של הקיבה

כל עוד הקונפליקט של כעסים טריטוריאליים פעיל, יש אובדן של תאים באזור אחד או מספר אזורים בהם פגע הקונפליקט. בשלב הזה ישנה גם רגישות יתר תחושתית ברקמה שנפגעה וזה יכול להתבטא בכאבים קלים עד קשים בהתאם לעוצמת הקונפליקט.

ככל שהקונפליקט יותר חזק ו/או יותר ממושך, כך יהיה אובדן התאים משמעותי יותר. זה מה שגורם לכיבים עיכוליים (“אולקוס”).

ברגע שנפתר הקונפליקט מתחיל תהליך שיקום של הרקמות שנפגעו.
בשלב הריפוי יש תת רגישות תחושתית ואז יש פחות כאבים.
אך במשבר הריפוי יש שוב רגישות יתר ואז הכאבים הם החזקים ביותר.
מה שנקרא “התקף אולקוס” הוא למעשה ביטוי למשבר הריפוי בקונפליקט של כעסים טריטוריאליים שפגע בקיבה.

במקרים רבים מופיע בשלב הריפוי החיידק הליקובקטר-פילורי שתפקידו לעזור בתהליך הריפוי.

אחד מתפקידי הרירית בעיקום הקטן של הקיבה הוא לייצר את הגורם הפנימי שמאפשר את ספיחת ויטמין B12 מהמזון.
אצל חלק גדול מהאנשים שחסר להם ויטמין B12, הגורם לבעיה הוא קונפליקט של כעסים טריטוריאליים!

כיבים עיכוליים, התקפי אולקוס, הופעת החיידק הליקובקטר, חוסר בויטמין B12 ובמקרים רבים גם ריפלוקס וצרבת הם סימפטומים של קונפליקטים של כעסים טריטוריאליים שפגעו ברירית העיקום הקטן של הקיבה.

 

 

  1. הפילורוס (שוער הקיבה) ותחילת התריסריון

רקמת שוער הקיבה (הפילורוס) ורקמת הדופן הפנימית בתחילת התירסריון עשויות גם הן מתאי אפיתל קשקשיים ושייכות לשכבט הנבט אקטודרם.

רקמות אלה מגיבות לאותם קונפליקטים כמו הרירית בעיקום הקטן של הקיבה והתוכניות הביולוגיות שמופעלות בהן זהות לזו שבקיבה.

 

 

  1. רפידת דרכי המרה וכיס המרה

הקונפליקט של כעסים טריטוריאליים יכול לעורר את התב”מ (התוכנית הביולוגית המיוחדת) ברפידת צינור מרה אחד או יותר ו/או ברפידת כיס המרה.

כל עוד הקונפליקט פעיל יש אובדן של תאים במקומות שנפגעו. מבחינה ביולוגית, אובדן התאים גורם להרחבת הקוטר הפנימי של הצינורות שנפגעו ובכך מאפשר להזרים באותם צינורות כמויות יותר גדולות של נוזל המרה, אשר דרוש לתהליכי העיכול.

גם כאן, כל עוד הקונפליקט פעיל, יש רגישות יתר ברקמות שנפגעו, מה שיכול להתבטא ככאבים בדרכי המרה ו/או בכיס המרה.

ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל שלב הריפוי בו משוקמות הרקמות שנפגעו. תהליכי השיקום כוללים ייצור מהיר של תאים חדשים וכן הבאת נוזלים לאזורים המשתקמים כדי לאפשר הכנסת חומרי בניה והוצאת חומרי פסולת. תהליכים אלה גורמים לנפיחויות מקומיות.
בשלב זה יש גם תת-רגישות תחושתית ברקמות המשתקמות כדי להחליש את הכאבים.

ככל שהקונפליקט היה חזק יותר וממושך יותר, הפגיעה בדרכי המרה תהיה משמעותית יותר ואז גם תהליכי הריפוי יהיו חזקים יותר. זה עלול לגרום באופן זמני לשתי בעיות:

  1. חסימות מקומיות של חלק מדרכי המרה המשתקמים. זה עלול לגרום לצהבת חסימתית.
  2. הנפיחויות המקומיות שנוצרות לוחצות על הרקמות השכנות וגורמות לכאבים, למרות תת-הרגישות התחושתית שיש ברקמות שנפגעו.

תהליך הריפוי יכול להיות מלווה בדלקת שהרופאים יאבחנו אותה כדלקת כבד (הפטיטיס). תפקידה של הדלקת הוא להאיץ את תהליכי הריפוי, אך בכך היא גם מגבירה את הסימפטומים.

במשבר הריפוי חוזרת באופן זמני רגישות היתר התחושתית והמשבר עלול להחוות בהתקף של כאבים חזקים מאד.

בכל מקום בו היה אובדן של תאים, תהליך השיקום יוצר גם צלקת מקומית.

מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקט של כעסים טריטוריאליים הפוגע בדרכי המרה ותהליכי ריפוי ביניהם, עלולים לגרום גם להתפתחות של אבני מרה וגם להצטלקויות של הרקמות שנפגעו. ככל שמצטברות יותר הצטלקויות, מתקבלת תמונה ברורה ונרחבת יותר של שחמת הכבד.

ניתן להגיד לכן, שבמרבית המקרים בהם אדם מאובחן עם שחמת בכבד, הגורם לכך הוא מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקטים של כעסים טריטוריאליים (בחלק מהמקרים הגורם הוא מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקטים של זהות).

סימפטומים כמו דלקת כבד, שחמת כבד, אבנים בדרכי המרה או כיס המרה, כאבים בדרכי המרה וצהבת חסימתית נגרמים במרבית המקרים ע”י קונפליקטים של כעסים טריטוריאליים שפוגעים בדרכי המרה.

הערה: צהבת חסימתית יכולה לקרות גם כאשר יש גידול בראש הלבלב אשר לוחץ על צינור המרה שעובר דרך הלבלב אל התריסריון.
גידול בראש הלבלב נגרם כתוצאה מקונפליקט של כעסים כפי שפורט למעלה.

 

 

  1. רפידת צינורות הלבלב

צינורות הלבלב הם אלה שמוליכים אל התריסריון את אנזימי העיכול המיוצרים בלבלב.

התהליכים כאן דומים לתהליכים בדרכי המרה, אך הם כנראה פחות נפוצים.
בשלב הפעיל של הקונפליקט יש אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של צינור הלבלב הראשי ו/או באחד או יותר מהצינורות המשניים.
המטרה הביולוגית של אובדן התאים היא להרחיב את הקוטר הפנימי של הצינורות שנפגעו, כדי לאפשר הזרמה של כמות גדולה יותר של אנזימי עיכול, שמטרתם היא לעזור בתהליכי העיכול ולתת לגוף יותר אנרגיה.

בשלב הריפוי עלולות להיווצר נפיחויות ברקמות המשתקמות ובמקרים מסויימים הנפיחויות עלולות לגרום לחסימות זמניות בצינורות, מה שיגרום באופן זמני לכך שאנזימי העיכול לא יגעו בכמות מספקת לתריסריון.
בשלב זה יכולה להתפתח גם דלקת.
התסמינים האופייניים לשלב הריפוי הם

  • קושי בעיכול
  • צואה שומנית
  • כאבים בבטן שיכולים להתמשך.

תיתכן עלייה ברמת אנזימי לבלב (עמילאז) בדם.

 

 

  1. רקמת הרירית בחלק התחתון של הרקטום

רקמת הרירית בחלק התחתון של הרקטום עשויה מתאי אפיתל קשקשיים ושייכת לשכבת הנבט אקטודרם.

בשלב הפעיל של הקונפליקט יש אובדן של תאים ברקמה זו.
בטבע, המטרה הביולוגית של תהליך זה היא להרחיב את הקוטר הפנימי של הרקטום כדי לאפשר העברה מהירה יותר של צואה כדי לסמן ולמסד טוב יותר את הטריטוריה.

הנפיחות שנוצרת בשלב הריפוי עלולה לגרום באופן זמני לטחורים פנימיים בחלק התחתון של הרקטום או לטחורים חיצוניים שנדחפים אל מחוץ לפי הטבעת, עם הסימפטומים האופייניים לטחורים.

כלומר, אדם הסובל מטחורים נמצא בשלב הריפוי מקונפליקט של זהות או מקונפליקט של כעסים טריטוריאליים.

אם בעיית הטחורים הופכת לכרונית זה אומר שהאדם נמצא במצב של “ריפוי תלוי”.

 

 

הבנה אזוטרית שלא קשורה לרפואה החדשה

עבודה של התפתחות אישית גורמת למעשה להטענה של אנרגיה גבוהה ומעודנת בגוף הרגשי הגבוה של אותו אדם.

כעסים מחממים את הדם. כאשר אדם חווה כעסים חזקים, יש צורך של הגוף לקרר מבחינה אנרגטית את הדם ולשם כך הגוף נאלץ להשתמש ברזרבות האנרגיה שנאגרה ברגש הגבוה.

התרוקנות רזרבות האנרגיה מהרגש הגבוה יכולה לגרום לשתי בעיות:

  1. רעידות בגוף שנרגעות בהדרגה.
    רעידות אלה לא נגרמות ישירות מהכעס אלא מהתרוקנות הרזרבות ברגש הגבוה.
  2. התרוקנות רזרבות של הרגש הגבוה עלולה לעתים לגרום לאותו אדם להפסד של אנרגיה שנאגרה במשך שנים של עבודת התפתחות אישית.

 

 

הערה לסיכום מניסיון טיפולי של שנים

המקרים הכי קשים שפגשנו בטיפולים במחלות שנגרמו בגלל כעסים, בין אם בקיבה, בדרכי המרה, במעיים, בלבלב או ברקטום, היו באותם מקרים בהם המטופלים החזיקו את הכעסים בבטן ולא שחררו אותם החוצה, בין אם בגלל חינוך, בגלל פחדים, בגלל רצון לא לפגוע באחרים או לא להיפגע יותר בעצמם או מכל סיבה אחרת.

כעסים שמוחזקים בבטן אוכלים אותנו מבפנים ויכולים לפגוע קשות בבריאותנו.

המסרים כאן הם מאד ברורים, אם כי לא תמיד קלים ליישום:

  1. להימנע ככל האפשר ממצבים הגורמים לנו לכעוס.
  2. ואם כבר כעסנו, למצוא כל דרך אפשרית לשחרר את הכעסים החוצה (רצוי בדרכים שלא תפגענה באחרים).

 

פורסם לראשונה ב-27.3.2023
עידן סער

……………………………………………………………………………………………………..

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.

…………………………………………………………………………………………………….

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן