שעלת – לפי התגליות של הרפואה החדשה

על רקע התגליות של הרפואה החדשה, מטרתו של מאמר זה היא להביא את ההבנות של הרפואה החדשה לגבי מחלת השעלת, הבנות שהן שונות מאד מהמקובל.

שעלת לפי הרפואה המקובלת מתוך ויקיפדיה:

שעלת (באנגלית: פרטוסיסPertussis או Whooping cough ) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק Bordetella pertusis השייך למערכת החיידקים הארגמניים. על-פי ארגון הבריאות העולמי נמנית המחלה כאחת מעשר המחלות הקטלניות בעולם.

עד שנות ה-30 של המאה ה-20 הייתה מחלת השעלת גורם לתחלואה של מיליוני ילדים בעולם וגורם משמעותי בתמותת תינוקות, לפיכך שויכה למחלות המכונות “מחלות ילדים”.

מאז שהוחלט לחסן באופן שיגרתי כנגד שעלת, נצפתה ירידה דרמטית בתחלואה ובתמותה מהמחלה. לפני החיסון היו פי 800 מקרי שעלת בהשוואה לתקופה בה ניתן החיסון.

זמן הדגירה של המחלה הוא בין שבוע לשלושה שבועות. השלב הראשון של המחלה, “השלב הקטרלי”, מתאפיין בהפרשה מוגברת של נזלת והפרשה מהעיניים. בשלב זה השיעול עדיין לא בולט וקשה לאבחן את השעלת. החולה נראה “מצונן” והוא עלול, בלי ידיעה על מחלתו, להדביק רבים. המשך המחלה, הפוגעת בעיקר בתינוקות ובילדים קטנים, מאופיינת בהתקפים פתאומיים של שיעול רצוף הנגמרים בשאיפה שורקנית כאשר החולה שואף אוויר. תופעה זו נקראת באנגלית  Whooping‏ ומכאן שמה האנגלי. מאפיינים נוספים לשעלת בילדים הם האדמת הפנים בזמן שיעול, הפסקות נשימה, ושיעול המביא להקאה חוזרת. המחלה עלולה לפגוע גם באנשים אשר חוסנו בעבר כנגד שעלת אם כי במקרה זה יהיו התסמינים לרוב קלים יותר.

המחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות בני פחות משלושה חודשים.

לפי אתר משרד הבריאות בישראל שעלת יכולה לגרום לסיבוכים האלה:

  • דלקת ריאות
  • התייבשות
  • פרכוסים
  • הפרעות שינה
  • קרעים בריאות
  • שבירת צלעות
  • דלקת המוח

בהמשך אתייחס לכל אחד ממצבים אלו…


שעלת לפי הרפואה החדשה

א. הקונפליקטים שגורמים למחלה

הרפואה החדשה מראה ויכולה להוכיח בצורה מדעית שגם מחלת השעלת נגרמת כתוצאה מקונפליקטים ביולוגיים ספציפיים.

הסימפטומים העיקריים של המחלה הם שיעולים. שיעולים אלה קשורים לסימפונות ו/או לגרון ולפי התגליות של הרפואה החדשה אנחנו יכולים מייד לדעת שהקונפליקטים העיקריים אשר גורמים לשעלת הם:
פחד בהקשר טריטוריאלי ו/או פחד עם בהלה/בעתה.

קונפליקט של פחד בהקשר טריטוריאלי מתייחס לאיום על הטריטוריה או לפחד בתוך הטריטוריה.
הטריטוריה מבחינת האדם שחווה את הקונפליקט יכולה להיות הבית, העבודה, הגן, בית אבות ועוד, בהתאם לתפיסה הסובייקטיבית שלו.

זה יכול להיות פחד לאבד חלק מהטריטוריה שלי כגון מעמד בעבודה, נתח שוק וכדומה, פחד לאבד קרוב משפחה, חבר בקהילה, עמית בעבודה. פחד לאבד תפקיד, פחד לבטחון האישי שלי או של קרובים, חברים בקהילה ועוד.

ילד יכול לחוות קונפליקט כזה כשמענישים אותו, מתעללים בו או צועקים עליו, או כשהוא מבועת מאדם מסויים או מצב מסויים, רואה סרט מפחיד או סיוטי לילה.
עובר זכר יכול לחוות זאת כשהאמא חווה פחד בהקשר טריטוריאלי או כשיש קשיים בלידה.

קונפליקט של פחד עם בהלה (או פחד-פתע או פחד עם בעתה) מתייחס לתגובה האינטואיטיבית המיידית  לסכנה פתאומית, לא צפויה. עוברית יכולה לחוות זאת מהאמא בזמן ההריון או בלידה

 

הגורם לנזלת קשור לריח והוא יכול להיות אחד מהקונפליקטים האלה:

  1. ריח שהאדם חווה אותו כמשהו שקשור לצרות או משהו שעלול לאיים עליו.
  2. סירחון:
    ברמה הפיזית הפשוטה – ריח מסריח או מאד לא נעים שקשה לסבול אותו.
    ברמה המשלבת ריח ממשי ומשהו סמלי, הקונפליקט יכול להיות ריח של משהו אשר מעורר אצל האדם תחושה של סכנה.
  3. קונפליקט של פרידה. למשל:
    ריח של אדם שדוחה אותנו, אנחנו לא סובלים אותו ורוצים להיפטר ממנו.
    או להיפך: ריח של אדם שמאד אהבנו ופתאום הוא לא בקרבתנו ואנחנו לא מריחים אותו (זה כנראה יותר רלוונטי אצל תינוקות שפתאום לא מריחים את הריח של אמא).

כאשר מופיעים אצל החולה סימפטומים באיברים נוספים, זה מצביע על כך שהוא חווה קונפליקטים נוספים, שאותם ניתן בד”כ לגלות לפי הסימפטומים, תוצאות בדיקות רפואיות ולפי התשאול של החולה או של אנשים הקרובים אליו.

 

ב. התהליכים הפיזיולוגיים והסימפטומים

שיעול שקשור לסימפונות או לגרון

הקונפליקט: פחד בהקשר טריטוריאלי או פחד עם בהלה.

מה קורה בשלב הפעיל של הקונפליקט:
כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, יש את הסטרס שקשור לקונפליקט עם הסימפטומים האופייניים לסטרס.
מבחינה פיזיולוגית יש אובדן של תאים ברירית הסימפונות ובשרירים המשורטטים של הסימפונות או ברירית הגרון ובשרירים המשורטטים בגרון, ויש החלשה בפעילות המוטורית של השרירים שנפגעו.
בשלב הזה אין סימפטומים הקשורים לאובדן תאי הריריות, אך יש קשיי נשימה הקשורים לפגיעה בשרירים.

כאשר הפגיעה היא בשרירי הסימפונות – יש יותר קושי בשאיפת אויר פנימה והנשיפה מתארכת.

כאשר הפגיעה היא בשרירי הגרון – יש יותר קושי בנשיפת האויר החוצה והשאיפה מתארכת.

 

מה קורה בשלב הריפוי:

במקרים בהם הפגיעה היתה בסימפונות, קורים במקביל תהליכי ריפוי גם ברירית הסימפונות שנפגעו וגם בשרירים של אותם סימפונות.

ברירית הסימפונות מצטברים יותר נוזלים מהרגיל, יש ייצור מהיר של תאים חדשים והוצאה החוצה של יותר חומרי פסולת. זה יוצר נפיחויות שגורמות להיצרויות באותם סימפונות וקשיי נשימה בהתאם למידת ההיצרויות.
סימפטומים נוספים שנוצרים בתהליך זה יכולים להיות כיח/ליחה, כאבים, גירודים, שיעולים, עייפות יותר מהרגיל וחום. תפקיד השיעולים הוא לעזור בהוצאה מהירה יותר החוצה של הליחה עם חומרי הפסולת שנוצרים תוך כדי תהליך השיקום.

בחלק הראשון של שלב הריפוי יש גם תהליך של שיקום השרירים המשורטטים שנפגעו ועיבויים אך מבחינה מוטורית פעילותם עדיין מוחלשת.

הסימפטומים העיקריים קורים במשבר הריפוי:

במשבר הריפוי יש התקפי שיעול המלווים בעוויתות של הסימפונות והרבה ליחה שנדחפת החוצה.
תופעה זו נקראת “ברונכיטיס ספסטית” (דלקת סימפונות עוויתית) שהיא אופיינית גם לאסתמה.
משבר הריפוי יכול להיות מלווה גם בצפצופים ונשיפה שמתארכת.

 

במקרים בהם פגיעת הקונפליקט היתה בגרון, מתרחשים ברירית הגרון ובשרירי הגרון תהליכים דומים לאלה שפורטו למעלה ברירית הסימפונות ובשרירי הסימפונות:

ברירית הגרון יש ייצור מהיר של תאים חדשים בליווי נפיחות מקומית. זה יוצר כאבים,  קושי לבלוע, שיעול וצרידות, עד כדי אפשרות של אובדן זמני של הקול. תיתכן גם הופעה של דלקת בגרון עם חום.

בחלק הראשון של שלב הריפוי יש גם תהליך של שיקום השרירים שנפגעו ועיבויים אך מבחינה מוטורית פעילותם עדיין מוחלשת.

גם כאן הסימפטומים העיקריים קורים במשבר הריפוי:

במשבר הריפוי שקשור לגרון יש התקפי שיעול המלווים בעוויתות של הגרון והרבה ליחה שנדחפת החוצה.
גם כאן תופעה זו נקראת “ברונכיטיס ספסטית” (דלקת סימפונות עוויתית) שהיא אופיינית גם לאסתמה.
משבר הריפוי יכול להיות מלווה גם בנשימה כבדה ושאיפה שמתארכת.

גם במשבר הריפוי שקשור לסימפונות וגם במשבר הריפוי שקשור לגרון יתכנו מצבים בהם האדם נמצא על סף אובדן הכרה, עלול לחוות ניתוקי הכרה (absence)  או אפילו אובדן הכרה מלא (התעלפות) לזמן קצר.

 

ג. החיידק והחיסונים

מהתגליות של הרפואה החדשה והניסיון המצטבר עם עשרות אלפי מטופלים ניתן לראות בבירור, שהסימפטומים העיקריים במחלה המאובחנת כשעלת הם סימפטומים של שלב הריפוי ו/או משבר הריפוי. זה כולל שיעולים והתקפי שיעול, כאבים, נפיחויות, ליחה, חום ועוד.

החוק הביולוגי הרביעי של הרפואה החדשה מראה בבירור שהמיקרובים השונים המעורבים במחלות הם לא הגורמים למחלות אלא הם נכנסים לפעולה רק בשלב הריפוי כדי לעזור לגוף בתהליכי הריפוי.

במחלות האופייניות לסימפונות ולגרון (וגם במחלות רבות אחרות) החיידקים עוזרים לזרז ולחזק את תהליכי הריפוי הטבעי ובכך גם מגבירים את הסימפטומים האופייניים למחלה.
שימוש באנטיביוטיקה הורג את החיידקים ובכך מחליש את תהליכי הריפוי ואת הסימפטומים שלהם.

בגוף באופן כללי יש מיגוון גדול של חיידקים אשר מצטרפים לתהליכי ריפוי בהתאם לצורך.
במערכת הנשימה יש מספר סוגים ספציפיים של חיידקים אשר מצטרפים לעזור לגוף בתהליכי הריפוי, כולל החיידק  Bordetella pertusis. כל התהליך הזה נשלט ומבוקר באופן מלא ע”י המוח.

 

קצת על חיסונים נגד שעלת

לפי הרפואה החדשה החיידקים הם כאמור לא הגורמים למחלה. לכן, החיסונים הם חסרי משמעות כי אין למעשה נגד מה לחסן.

 

האם החיסונים הפחיתו את התמותה משעלת

לפי הרפואה המקובלת, הכנסת החיסונים נגד שעלת הפחיתה בצורה דרסטית את אחוז מקרי המוות מהמחלה.
אך אם מתחילים לבדוק את הנושא יותר לעומק מגלים מחקרים (שאינם קשורים לרפואה החדשה) אשר מציגים תמונה שונה לחלוטין מזו שהרפואה המקובלת מנסה להציג לנו כבר עשרות שנים.

מבחינה סטטיסטית טהורה מראים המחקרים ששיעורי התמותה משעלת ירדו בצורה משמעותית ביותר עוד לפני שהוכנסו החיסונים.

הקישור שכאן הוא למאמר באנגלית המביא הרבה רפרנסים אשר מראים שהתמותה משעלת ירדה ביותר מ-90% עוד לפני שהתחילו עם החיסונים נגד שעלת.
Vaccines: a peek beneath the hood

האם החיסונים נגד שעלת בטוחים

לפני תקופת הקורונה פרסם ד”ר גיל יוסף שחר סדרה של 6 מאמרים על חיסונים בישראל והוא הוכיח שאף אחד מהחיסונים הניתנים במדינת ישראל לא עבר מחקר בטיחותי כנדרש לפי הקריטריונים הבסיסיים של הרפואה בכלל ומערכת הבריאות בישראל בפרט. כלומר – אין הוכחה מחקרית כנדרש ליעילותם של החיסונים.
זה הקישור למאמר הראשון בסדרה זו:
חיסונים – ללא כל צנזורה. חלק א’

החיסון נגד שעלת ניתן במשולב עם חיסון נגד טטנוס ונגד דיפטריה. חיסון זה מכיל 625-170 מק”ג אלומיניום בעוד שהכמות המירבית המותרת לתינוק ששוקל 6.8 ק”ג היא 34 מק”ג ביום.
האלומיניום בחיסונים מוכנס כננו-חלקיקים ישירות לדם, ובצורה כזאת לגוף אין הגנה מפניו. חלקיקי אלומיניום אלה נשארים בתאים לאורך שנים רבות והם מהווים רעלנים גם לתאי המוח.

מאמר שפורסם ב-23.4.2020 מתייחס למחקר לפיו החיסון DTP (נגד דיפטריה, טטנוס ושעלת) הרג באפריקה יותר ילדים מאשר המחלות עצמן. במדינת גינאה ביסאו במערב אפריקה, שיעור התמותה של בנות אשר קיבלו את החיסון DTP היה גבוה פי 10 מהבנות שלא קיבלו חיסון זה:
The Bill Gates Effect: WHO’s DTP Vaccine Killed More Children in Africa Than the Diseases it Targeted

 

האם החיסונים נגד שעלת יעילים

המאמר בקישור שכאן פורסם ב-29.10.2019 והוא מדווח על התפרצות של שעלת בבי”ס תיכון בקליפורניה, למרות שכל התלמידים היו מחוסנים נגד שעלת:
Whooping cough outbreak among vaccinated in California: LA Times

המאמר בקישור שכאן פורסם ב-22.12.2019 והוא מפרט מקרה של בי”ס בטקסס אשר הוציא את תלמידיו לחופשה מוקדמת עוד לפני המועד הרגיל של חופשת החגים, בגלל התפרצות של שעלת בביה”ס, למרות ש-100% מהתלמידים היו מחוסנים:
Vaccine FAIL: “Whooping cough outbreak closes Texas school despite 100-percent vaccination rate: officials”

במאמר בקישור שכאן, אשר פורסם ב-9.1.2020, יש סקירה נרחבת על חוסר היעילות של החיסונים נגד שעלת. המאמר מראה שלמרות שכ-95% מאזרחי ארה”ב מחוסנים כנגד שעלת, לא נפסקו התפרצויות המחלה, ומרבית ההתפרצויות הן בקרב מחוסנים:
Vaccine Failures, Part 2: Pertussis Vaccination

הקישור שכאן הוא לעדות מצולמת של ד”ר סוזן המפריז המסבירה לחברי אחת מוועדות הסנט בארה”ב שחסינות העדר לא קיימת בחצבת ושעלת, גם אם 100% מהאוכלוסיה יחוסנו:
ד”ר המפריז מעידה בסנאט על היעדר חסינות עדר – חצבת ושעלת

 

ד. התיאוריות של הדבקה

התיאוריה המקובלת ברפואה היא שהמחלה נגרמת ע”י חיידק שנכנס לגוף, מתרבה בכמויות וגורם למחלה. לפי תיאוריה זו, האדם שנושא את החיידק יכול להדביק כמעט כל אדם שנמצא לידו.

לפי האתר של משרד הבריאות:
“שעלת מועברת בקלות מאדם לאדם וניתן להידבק בה בכל גיל.
ההדבקה מגיעה עד ל-90% כאשר נמצאים ליד אדם הסובל משעלת.
ההדבקה מתרחשת באמצעות הטיפות המופצות באוויר ממי שנושא את החיידק או במגע ישיר עם הפרשות – ולכן מתרחשת בעיקר בחלל סגור יחד עם אדם הסובל משעלת. בתינוקות רבים המקור להדבקה הוא קרוב משפחה החי בבית עם התינוק.”

התגליות של הרפואה החדשה מראות ויכולות להוכיח שהמחלה נגרמת כתוצאה מקונפליקט ביולוגי אחד או יותר ושהחיידק המעורב במחלה נכנס לפעולה רק בשלב הריפוי של הקונפליקט, כדי לעזור בתהליכי הריפוי.

מכיוון שהמחלה לא נגרמת בגלל החיידק אלא בגלל קונפליקטים ביולוגיים, התפרצות של המחלה בקבוצה (קטנה או גדולה) של תינוקות או ילדים או מבוגרים, מעידה על כך שכל אלה ש”נדבקו” חוו למעשה באותה תקופה קונפליקט של פחד בהקשר טריטוריאלי או קונפליקט של פחד עם בהלה, הקונפליקטים נפתרו והם נמצאים בשלב הריפוי.

כפי שראינו בסעיף הקודם על חיסונים לשעלת, ישנן עדויות על התפרצות המחלה בבית-ספר בו 100% של התלמידים היו מחוסנים. במקרה כזה נכון יהיה לבדוק מה קרה באותו בי”ס, שגרם לכך שהרבה תלמידים חוו זאת כקונפליקט מספיק משמעותי להפעלת התוכנית הביולוגית אשר מתבטאת בשלב הריפוי כשעלת.


הסבר אזוטרי לגבי הדבקה מאדם לאדם (לא קשור לרפואה החדשה)
זהו הסבר שאין עדיין מיכשור מספיק עדין המאפשר להוכיחו בצורה מדעית, אך גם אין מיכשור המאפשר להפריכו ומכיוון שיש מאחוריו הרבה ידע, ניסיון והיגיון לא כדאי להתעלם ממנו. הסבר זה תואם במידה רבה לתגליות של הרפואה החדשה והוא יכול להתאים להדבקות של כל סוגי הקונפליקטים לפחות בין אדם לאדם.
ההסבר אומר כך:
כל דבר שאדם חווה ומרגיש, מתבטא גם בצורה אנרגטית וזה בא לידי ביטוי אנרגטי גם בהילה (aura) של אותו אדם.
אם אדם נמצא תחת השפעה חזקה של קונפליקט כלשהו והוא נמצא מספיק קרוב לאדם אחר, ההשפעה האנרגטית של הקונפליקט עלולה לעבור מההילה שלו להילה של האדם האחר שנוגעת בהילה שלו.
לשדה האלקטרומגנטי הייחודי שיש לכל אדם (ההילה שלו) יש מעין מעטפת אנרגטית שנקראת “קליפת ההילה” והיא נמצאת באופן ממוצע במרחק של כ-90 ס”מ סביב הגוף הפיזי. זה אומר שכאשר שני אנשים נמצאים במרחק של פחות מ-1.8 מטר האחד מהשני, יש מגע בין שתי ההילות שלהם (נראה שלא סתם דרשו בתקופת הקורונה לשמור על מרחק של לפחות 2 מטר אחד מהשני…).
כאשר יש מגע בין שתי ההילות, השפעות אנרגטיות חזקות שנמצאות בהילה של האחד יכולות לעבור לשני ולהיפך.

 

ה. הבנות לגבי סיבוכים אפשריים וסכנות אפשריות

כאמור, לפי האתר של משרד הבריאות שעלת עלולה לגרום לסיבוכים כגון:

  • דלקת ריאות
  • התייבשות
  • פרכוסים
  • הפרעות שינה
  • שבירת צלעות
  • קרעים בריאות
  • דלקת המוח

 

מובאות כאן בקצרה הבנות של הרפואה החדשה לגבי כל אחד מהסיבוכים הנ”ל.
לפי הבנתנו אף אחד מהסיבוכים הנ”ל לא קשור לחיידק Bordetella pertusis אשר נחשב ברפואה המקובלת כגורם לשעלת.

 

דלקת ריאות בסימפונות

דלקת באופן כללי היא מנגנון טבעי שנועד להאיץ תהליכי ריפוי. זה אומר שכאשר אדם מאובחן עם דלקת ריאות, הוא נמצא בשלב הריפוי מהקונפליקט שגרם לבעיה.

דלקת בסימפונות (בשונה מדלקת בנאדיות הריאה) היא סימפטום של שלב הריפוי מקונפליקט של פחד בהקשר טריטוריאלי או פחד עם בהלה אשר פגע ברירית הסימפונות.

דלקת ריאות בסימפונות (ברונכיטיס) היא למעשה דלקת סימפונות חריפה.
לפי הרפואה החדשה, מה שגורם שגורם לדלקת סימפונות להחריף לדלקת ריאות זה מצב בו יש גם את “הסינדרום“. זהו מצב בו יש עודף נוזלים בגוף בגלל קונפליקט אחר שפגע בכליות. עודף הנוזלים הזה מגיע בחלקו לסימפונות המתרפאים ומחריף בהרבה את הסימפטומים של הדלקת.

כפי שהוסבר למעלה בסעיפים א’ ו-ב’, אותם קונפליקטים שפוגעים ברירית הסימפונות יכולים לפגוע גם בשרירי הסימפונות. כאשר הקונפליקט מספיק חזק ו/או ממושך, הוא יכול בשלב הריפוי לגרום לכך שהסימפטומים יאובחנו גם כשעלת וגם כדלקת סימפונות.
אם באותו זמן יש גם את “הסינדרום”, דלקת הסימפונות תחריף ותהפוך לדלקת ריאות.

מידע נוסף על מחלות נשימה לפי הרפואה החדשה ניתן לקרוא במאמר “מחלות נשימה“.

 

התייבשות

לא ידוע לי על קשר ספציפי כלשהו בין שעלת להתייבשות.

בכל סוג של מחלה (וגם אצל בריאים), כולל במחלת השעלת, צריך תמיד לוודא שהחולה (ובמיוחד תינוקות) יקבל מספיק נוזלים. זה נעשה יותר משמעותי במצבים בהם האדם מאבד יותר נוזלים מהרגיל.

 

פרכוסים

פרכוסים הם לא סימפטום ספציפי של שעלת. פרכוסים הם תמיד סימפטום של משבר ריפוי מקונפליקט מוטורי כלשהו, כלומר קונפליקט שיש לו השפעה על תנועתיות השרירים המשורטטים באיבר אחד או יותר. קונפליקט כזה כולל בד”כ תחושה או מצב של תקיעות.

חלק מההסברים ניתן למצוא במאמר הזה: “פרכוסי חום אצל ילדים

 

הפרעות שינה

גם הפרעות בשינה אינן סימפטום ספציפי של מחלת השעלת.

 

שבירת צלעות

שברים בצלעות שלא מגורם חיצוני יכולים להתרחש כאשר יש שילוב של שני גורמים:
1. היחלשות של הצלעות
2. לחצים פנימיים חזקים על הצלעות

היחלשות של הצלעות יכולה להיגרם מקונפליקטים מקומיים של יע”ע (ירידת ערך עצמי). קונפליקט כזה קורה כאשר אחד האיברים בסביבת הצלעות חולה, פגוע, לא מתפקד.
מידע על כך ניתן למצוא במאמר הזה: עצמות ומפרקים

לחצים פנימיים חזקים שקשורים לשעלת ועלולים אולי לשבור צלעות שנחלשו מאד, יכולים לקרות במקרים של שיעולים חזקים ורבים החוזרים ונשנים לאורך זמן רב וכן כשיש משבר ריפוי חזק בקונפליקט שפגע בשרירי הסימפונות

 

קרעים בריאות

בדף על שעלת באתר משרד הבריאות בו מופיעה רשימת הסיבוכים הנ”ל אין הסבר לגבי קרע בריאות. לכן ההתייחסות כאן היא לגבי מה שכנראה מתכוון אליו משרד הבריאות:

פגיעה בקרום הריאה או ברקמות פנימיות של הריאה שלא כתוצאה ממשהו חיצוני, עלולה להיות בעיקר במקרים האלה:

  • פגיעה של צלע שנשברה מגורמים פנימיים
  • תנועות גוף חריפות בזמן תהליך ריפוי לאחר שהתפתחה אמפיזמה (נפחת הריאות) כתוצאה מסרטן בנאדיות הריאה

 

דלקת המוח

בכל מקרה שקונפליקט ביולוגי נפתר ומתחיל שלב הריפוי, מתפתח תהליך ריפוי גם באותו ממסר במוח בו פגע הקונפליקט והופיע שם ה-HH.
דלקת במוח יכולה להתפתח כאשר באותו זמן יש תהליך ריפוי של מספר קונפליקטים.

דלקת המוח לא נגרמת בגלל חיידקים או וירוסים ואם היא קורית בזמן שהאדם מאובחן עם שעלת, זה אומר שגם הממסרים במוח ששולטים על רירית הסימפונות ועל שרירי הסימפונות נמצאים בשלב הריפוי. ממסרים אלה נמצאים בחלק הקדמי של האונה הרקתית הימנית.

התייחסות קצרה לדלקת המוח יש בפסקה האחרונה בדף שבקישור הזה: מעטפת המוח

 

לסיכום

לפי המודל המדעי של הרפואה החדשה ניתן להוכיח ששעלת נגרמת כתוצאה מקונפליקטים אשר משפיעים על רירית ושרירי הסימפונות ו/או רירית ושרירי הגרון.

הסימפטומים של המחלה מופיעים בשלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט נפתר.
החיידק אשר מעורב במחלה זו (ו/או סוגי חיידקים נוספים) נכנס לפעילות רק בשלב הריפוי כדי לעזור בתהליכי הריפוי.

שימוש באנטיביוטיקה מחליש את תסמיני המחלה כי האנטיביוטיקה מחלישה את תהליכי הריפוי בדרכים הבאות:

  1. השמדת החיידקים מאטה ומחלישה את תהליך הריפוי וכך מפחיתה את הסימפטומים של שלב הריפוי.
  2. לאנטיביוטיקה יש השפעה המחזקת את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית. תהליכי הריפוי הטבעיים אפשריים רק תחת השפעת מערכת העצבים הפארא-סימפתטית וברגע שמוגברת ההשפעה הסימפתטית מוחלשים תהליכי הריפוי והסימפטומים הקשורים אליהם.

סיבוכים שונים וסימפטומים שלא בהכרח קשורים ישירות למחלה עלולים להתפתח כתוצאה מסיבות שונות כגון:

  1. קונפליקטים נוספים שנוצרים כתוצאה מפחדים, סימפטומים קשים ועוד
  2. השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקט ותהליכי ריפוי לסירוגין (ריפוי תלוי)
  3. חיסונים נגד שעלת וחיסונים אחרים
  4. תרופות שונות
  5. אירועים שלא קשורים למחלה

ועוד.

 


מאת: עידן סער

פורסם לראשונה ב-2.12.2023

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.


 

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן