קדחת מערב הנילוס – לפי ההבנות של הרפואה החדשה

הדיווחים ההולכים ומתרבים לאחרונה של רשויות הבריאות ואמצעי התקשורת על התפשטות קדחת מערב הנילוס יוצרים בציבור פחדים מיותרים וחסרי פרופורציה.

מטרתו העיקרית של מאמר זה היא להפחית את הפחדים המיותרים מוירוס מסתורי המועבר ע"י עקיצות יתושים.

מול התיאוריה המקובלת מפרט המאמר מה כן יכולים להיות הגורמים לסימפטומים השונים המיוחסים למחלה זו.

 

המאמר מראה שלא ניתן להוכיח בצורה מדעית טהורה את קיומו של וירוס מערב הנילוס (WNV), לא ניתן לכן להוכיח שהמחלה הנקראת קדחת מערב הנילוס נגרמת ע"י הוירוס שלא הוכח קיומו ושלמעשה לא בטוח כלל שישנה  באמת מחלה כזאת.

לאחר פירוט הנימוקים המראים שהמחלה לא נגרמת ע"י וירוס, מפרט המאמר את הסימפטומים המיוחסים למחלה זו ומראה, לפי התגליות של הרפואה החדשה, מה באמת יכול לגרום לכל אחד מסוגי הסימפטומים האלה.

 

 

מהי קדחת מערב הנילוס – לפי הרפואה המקובלת (מתוך ויקיפדיה)

קדחת מערב הנילוס (באנגלית: West Nile fever) היא מחלה נגיפית המתפשטת על ידי עקיצות יתושים.

נגיף מערב הנילוס (West Nile Virus – WNV) הוא פתוגן ממשפחת הפלאוויווירידה, הכוללת גם את הגורמים לקדחת הצהובה, קדחת דנגי ודלקת המוח היפנית. הנגיף זוהה לראשונה באוגנדה בשנת 1937 במחוז מערב הנילוס (West Nile Province) ומכאן שמו.

מחלת קדחת מערב הנילוס היא מחלה זואונוטית (מחלה של בעלי חיים המועברת גם לבני אדם). הנגיף ידוע כפוגע במגוון רחב של בעלי חיים, יותר מ-150 מיני ציפורים, וכן יונקים שונים כגון סנאים, כלבים, זאבים, סוסים ועטלפים. הנגיף מועבר בעיקר על ידי עקיצות יתושים מהמינים כולכית מצויה, כולכית מצויה טרדנית (Culex molestus) וכולכית חד-פסית (Culex perexiguus) אך עלול להיות מועבר גם על ידי מיני יתושים אחרים כמו יתוש הטיגריס האסייתי והוא מופץ בעיקר על ידי ציפורים נודדות אשר נושאות אותו במהלך נדידתן.  הנגיף יכול לעבור גם בתרומת דם או תרומת איברים, היריון, הנקה, שימוש במזרק או חשיפה לדגימת דם נגועה.

 

הבנות מהפכניות לפי הידע החדש של הוירולוגיה

המהלכים הקיצוניים שננקטו ע"י הממשלות והרשויות בתקופת הקורונה בשנים 2019 – 2021 חידדו את הצורך לחשוף את האמת מאחורי תיאוריית הוירוסים אשר שולטת בתודעתם של הביולוגים ואנשי הרפואה (ומרבית תושבי העולם) כבר יותר מ-100 שנה.

אחד המדענים המובילים בעולם את חיפוש האמת בנושא הוירוסים והקשר שלהם למחלות  הוא הוירולוג הגרמני ד"ר סטפן לנקה.

ב-2017 אישר בית המשפט הפדרלי הגבוה לצדק בגרמניה את טענתו של ד"ר לנקה אשר טען שלא הצליחו להוכיח את קיומו של וירוס החצבת ולכן גם לא ניתן להוכיח שמחלת החצבת נגרמת ע"י וירוס !

החלטה היסטורית זו של בית המשפט בגרמניה היתה סיומו של תהליך משפטי אשר החל בסוף 2011 לאחר שד"ר לנקה הכריז על פרס בסך 100,000 אירו למי שיצליח להוכיח בצורה מדעית טהורה את קיומו של וירוס החצבת.

פרטים על משפט זה ניתן למצוא במאמר "ד"ר לנקה – הישג משפטי בעל משמעות היסטורית".

 

כאן יש קישור למאמר של ד”ר לנקה אשר פורסם בסוף 2020 ובו הוא מסביר בצורה מפורטת מדוע אין בסיס מדעי אמיתי לכל מדע הוירולוגיה כפי שהוא מוכר לציבור ומדוע לא הצליחו להוכיח עד כה בצורה מדעית טהורה את קיומו של אף אחד מאותם וירוסים אשר נחשבים כגורמי מחלות, כולל (ובמיוחד) וירוס החצבת ווירוס הקורונה  SARS-COV-2:
"וירולוגיה: מדע, או פסאודו מדע?"

 

באפריל 2021 עשה ד"ר לנקה ניסוי בו הוא הוכיח בפועל שהדרך המקובלת להוכיח כביכול את קיומו של הוירוס  SARS-COV-2 (ולמעשה של כל וירוס) אינה עומדת בקריטריונים המדעיים המקובלים ולכן היא חסרת תוקף ולא מהווה הוכחה לכלום. פרטים על הניסוי יש בסרטון בקישור שכאן עם דיבוב בעברית:
"הטעות הגדולה של הוירולוגיה"

 

הקישור שכאן הוא למאמר ארוך ומפורט באנגלית העוסק עמוקות בחוסר התקפות המדעית של הוירולוגיה. את המאמר כתב ד"ר מארק ביילי, חוקר מיקרוביולוגיה, תעשייה רפואית ובריאות שעבד בפרקטיקה רפואית, כולל ניסויים קליניים, במשך שני עשורים: המאמר פורסם בספטמבר 2022:
A FAREWELL TO VIROLOGY

 

כריסטין מאסיי מקנדה אשר מחפשת מאז תחילת "מגפת הקורונה" הוכחות לקיומו של הוירוס SARS-COV-2 ומעדכנת מאז באתרה את התשובות שקיבלה, עדכנה ב-14.6.2024 באתר שלה, שעד אותו תאריך הספיקה לקבל תגובות מ-223 מוסדות רפואיים או מדעיים ב-40 מדינות, ולאף אחד מהם (כולל ה-FDA בארה"ב) לא היתה הוכחה לבידודו כנדרש של הוירוס.
הפרטים בקישור שכאן:
"אפילו אחד מתוך 223 מוסדות בריאות ומדע ברחבי העולם לא הצליח לבודד את הוירוס"

 

מהמידע הנ"ל ניתן להסיק בוודאות שגם קדחת מערב הנילוס אינה נגרמת מוירוס כלשהו ולכן יש צורך להבין מחלה זו בדרכים חדשות ושונות מהמקובל.

 

 

קדחת מערב הנילוס – לפי ההבנות של הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מראה שמרבית המחלות נגרמות כתוצאה מקונפליקטים ביולוגיים.
הדרך האולטימטיבית של הרפואה החדשה לאבחן את גורמי המחלה היא בעזרת צילומי CT של המוח ופיענוחם לפי הידע של הרפואה החדשה.

מכיוון שבמרבית המקרים אין למטפלים אפשרות להשתמש בכלי זה, מנסים המטפלים לגלות ולהבין את גורמי המחלה אצל כל מטופל בנפרד ע"י שילוב הדברים הבאים:

• הסימפטומים שיש לחולה
• הממצאים הרפואיים
• תשאול החולה כדי לגלות את הקונפליקטים שהוא חווה לפני הופעת המחלה.

 

הסימפטומים האופייניים למחלה לפי הרפואה המקובלת (מתוך ויקיפדיה):

"המחלה באדם אינה מתאפיינת בדרך כלל בתסמינים קליניים בולטים.
לעתים היא מלווה ב – "

• חום
• כאבי ראש
• הרגשה כללית רעה
• בחילות
• כאבי בטן
• דלקת לחמית העין
• שלשולים
• פריחות בעור
• התנפחות בלוטות הלימפה
• בבדיקת דם שגרתית ניתן למצוא אנמיהבערך בכ-40% מהחולים

"בערך ב-15% מהמקרים, בעיקר בחולים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה (קשישים ומדוכאי מערכת החיסון), מופיעה דלקת קרום המוח, דלקת מוח (אנצפליטיס) או דלקת חוט השדרה. במקרה של התפתחות דלקת קרום המוח עלולים התסמינים להתבטא בכאבי ראש עזים, חום גבוה, נוקשות בצוואר (חוסר יכולת לקרב את הסנטר אל בית החזה בשכיבה), בלבול, חולשת שרירים, הכרה מעורפלת וכאב באור חזק."

 

באתר של קופת-חולים כללית במאמר על קדחת מערב הנילוס, תחת הסעיף "מהם התסמינים של קדחת מערב הנילוס ומהם סיבוכיה העיקריים?"
מופיע המשפט המעניין הזה:
"בני אדם שנדבקים בקדחת מערב הנילוס אינם מפתחים בדרך כלל תסמינים כלשהם."

ניתן לראות שזהו ניסיון לחזק את הגישה המטעה והמוטעית אותה ניסו רשויות הבריאות להחדיר בתקופת הקורונה, כאילו יש נדבקים שהם רק נשאים והם "א-סימפטומטים"…

 

לפי המאמר הנ"ל באתר של קופת חולים הכללית יכולים להופיע אצל חולי קדחת מערב הנילוס גם הסימפטומים האלה:

• עייפות
• חולשה
• כאבי מפרקים
• דלקת קרום המוח ודלקת רקמת המוח (אנצפליטיס) – מופיע אצל כ-1% מהנדבקים
• קושי להתרכז
• הפרעות בזיכרון
• רעד
• חולה בגפיים (שיתוק רפה)
• בלבול והכרה מעורפלת

 

התייחסויות לסימפטומים לפי ההבנות של הרפואה החדשה

בעזרת התגליות של הרפואה החדשה ניתן לדעת בפירוט רב למדי את המשמעויות של הסימפטומים השונים ואיזה קונפליקטים ביולוגיים גרמו להופעתם.

מכיוון שלא כל אלה המאובחנים ע"י הרופאים כחולים ב"קדחת מערב הנילוס" סובלים בדיוק מאותם סימפטומים, ניתן להבין שכל אחד מאותם חולים חווה קונפליקט ספציפי או מספר קונפליקטים ספציפיים.

הערת ביניים:
מי שרוצה לבדוק את משרד הבריאות בהקשר למחלה זו, מוזמן לבקש מהמשרד פירוט מלא כיצד אבחנו את קיומו של הוירוס בגופם של אותם חולים. בבדיקה מעמיקה סביר להניח שתמצאו שאף אחד מהאבחונים האלה לא עמד בקריטריונים המדעיים הנדרשים.

 

בעזרת הידע של הרפואה החדשה ננסה לעבור כאן על רשימת הסימפטומים הנ"ל ולהסביר מאד בקצרה את משמעויותיהם. בחלק מהמקרים יש קישורים למאמרים אשר מרחיבים את ההסברים על סימפטומים ספציפיים:

 

חום:
זוהי תופעה אופיינית להרבה סוגי מחלות (תוכניות ביולוגיות).
הגוף מעלה בכוונה את הטמפרטורה רק בשלב הריפוי כדי לייעל את תהליכי הריפוי הטבעיים.

 

כאבי ראש:
גם זו תופעה אופיינית להרבה סוגי מחלות.
כאשר אדם חווה קונפליקט ביולוגי כלשהו, מופעלת בגוף תוכנית ביולוגית (שמתבטאת בהמשך בד"כ כמחלה) כדי לעזור לאדם להתמודד עם הקונפליקט.
כדי שהתוכנית הביולוגית תופעל, מופיע ה-HH באותו ממסר במוח אשר שולט על המערכת, האיבר או הרקמה בגוף שרלוונטיים לסוג הקונפליקט שהאדם חווה.
הופעת ה-HH גורמת לשינויים בנוירונים באותו ממסר במוח, שינויים שהם הכרחיים כדי להפעיל את התוכנית הביולוגית.
ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל שלב הריפוי שבו צריך לתקן גם את הנזקים שנגרמו בגוף וגם את השינויים שנגרמו במוח.
בחלק הראשון של שלב הריפוי המוח יוצר בכוונה בצקת באותו אזור בו הופיע ה-HH. ככל שהקונפליקט היה יותר חזק ויותר ממושך, הבצקת במוח תהיה בשלב זה יותר גדולה. ככל שהבצקת יותר גדולה היא לוחצת יותר על סביבותיה וזה הגורם העיקרי לכאבי הראש.

 

הרגשה כללית רעה:
זה ממש לא סימפטום שאופייני דוקא לקדחת מערב הנילוס. הרגשה כללית רעה יכולה להופיע בהרבה סוגי מחלות והיא מופיעה בעיקר (אך לא רק) בשלב הריפוי.

 

בחילות:
בחילות הן סימפטום אופייני להרבה סוגים של מחלות. הבחילות מופיעות בעיקר בשלב הפעיל של קונפליקט או במשבר הריפוי., אך לא רק. למשל: בקונפליקטים המשפיעים על הקיבה יכולות להופיע בחילות גם בשלב הפעיל של הקונפליקט וגם בשלב הריפוי.

 

כאבי בטן:
גם כאבי בטן אינם סימפטום אופייני באופן ספציפי לקדחת מערב הנילוס.
כאבי בטן יכולים להופיע בסוגים שונים של בעיות הנגרמות מקונפליקטים שונים.
לדוגמא:

• כאבי בטן במעי הדק – מופיעים בעיקר בזמן משבר הריפוי, אך לא רק. הקונפליקט הוא: "משהו" שהיה קשה לעיכול או בלתי ניתן לעיכול. בד"כ אלה כעסים שהיו קשים או בלתי ניתנים לעיכול.
  מידע נוסף על כך יש במאמר הזה – "מחלת קרוהן"
• כאבי בטן במעי הגס – גם כאן הכאבים העיקריים מופיעים במשבר הריפוי, אך לא רק.
  הקונפליקט: משהו שהיה קשה לעיכול או בלתי ניתן לעיכול.
  במקרה של המעי הגס, המשהו שהיה קשה לעיכול הוא בד"כ משהו שנחווה ע"י אותו אדם כמשהו מכוער, מלוכלך, מרושע וכד'. ככל שהבעיה הפיזית מופיעה רחוק יותר מתחילת המעי הגס (כלומר קרוב יותר לרקטום) זה מצביע על כך שאותו אדם חווה את ה"משהו" שהיה קשה לעיכול כמשהו יותר מלוכלך, מכוער, זדוני, מרושע, חתרני, תככני וכו'.
  מידע נוסף על כך יש במאמר הזה – "סרטן המעי הגס"
• כאבי בטן בעקומה הגדולה של הקיבה – הקונפליקט: אי יכולת לעכל "משהו" ("זה תקוע לי בקיבה"). זה קשור בעיקר לכעסים שהאדם לא יכול לעכל, משהו שהאדם לא יכול היה להשלים איתו. הכאבים מופיעים בעיקר בשלב הריפוי.
• כאבי בטן בעקומה הקטנה של הקיבה – הקונפליקט: כעסים טריטוריאליים. בחלק מהמקרים הגורם הוא קונפליקט של זהות.
  בשלב הפעיל של הקונפליקט יש כאבים חדים. כאבים חזקים של התקף אולקוס מופיעים במשבר הריפוי. בשלב הריפוי יש כאבים לוחצים בגלל נפיחות זמנית שנוצרת כחלק מתהליך הריפוי.
  מידע נוסף על כך יש במאמר הזה – "כיב עיכולי"

וישנם סוגים נוספים של כאבי בטן שגם הם לא ספציפיים לקדחת מערב הנילוס.

 

דלקת לחמית העין:
הקונפליקט שמשפיע על לחמית העין הוא קונפליקט לא חזק של פרידה ויזואלית. יכולים להיות שני סוגים עיקריים של קונפליקט של פרידה ויזואלית:
1. אובדן קשר עין עם מישהו שמאד רצינו לראות והוא כבר לא נמצא בשדה הראייה שלנו (אדם אהוב שעזב, מישהו שנפטר, מישהו שלא מרשים לנו לראותו וכו').
2. רצון לא לראות מישהו שבניגוד לרצוננו מופיע כל הזמן בשדה הראיה שלנו.
הדלקת מופיעה רק בשלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט נפתר.
גם זה אינו סימפטום ספציפי של קדחת מערב הנילוס.

 

שלשולים:
גם שלשולים הם תופעה שיכולה להופיע במקרים שונים והם לא סימפטום ספציפי של קדחת מערב הנילוס. שלשולים הם סימפטום אופייני לשלב הריפוי מקונפליקט שפגע במעי הדק או במעי הגס, אך הם יכולים להופיע גם במקרים אחרים.

 

פריחות עור:
פריחות עור שמתפתחות בשכבת האפידרמיס (השכבה החיצונית של העור) הן סימפטום אופייני לשלב הריפוי בקונפליקטים של פרידה. קונפליקט של פרידה יכול להיות אחד מאלה:

• פרידה כואבת
• פחד מפרידה
• רצון עז להיפרד (ויש קשיים לממש אותו)

הפריחה על העור מופיעה כאמור רק בשלב הריפוי, כלומר לאחר שהקונפליקט נפתר.
גם זה אינו סימפטום ספציפי של קדחת מערב הנילוס.

 

התנפחות בלוטות הלימפה:
ישנם שני מצבים עיקריים שגורמים להתנפחות בלוטות הלימפה ומצבים אלה אינם ספציפיים לקדחת מערב הנילוס:
1. כאשר יש פעילות מטבולית רבה באזור מסויים, אשר גורמת לכך שבלוטות הלימפה באותו אזור נאלצות לתהלך כמויות גדולות מהרגיל של חומרים.
2. כאשר יש קונפליקט ביולוגי בו הגוף מרגיש שהבלוטות באזור מסויים (ולפעמים אפילו בכל הגוף) תצטרכנה לתהלך כמויות גדולות של חומרים, מעבר למה שהן מסוגלות לתהלך ברגיל. במקרה כזה מופעלת תוכנית ביולוגית אשר גורמת לאובדן של תאים בבלוטות כל עוד הקונפליקט פעיל. ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל תהליך של שיקום מהיר של אותן בלוטות שנפגעו והתהליך הוא לא רק של החזרת הבלוטות למצבן הקודם אלא לחיזוקן ועיבויין כך שהן תוכלנה לתהלך כמויות גדולות יותר של חומרים. במצב זה (שלב הריפוי) רואים הרופאים התנפחויות של הבלוטות ולפעמים אף יאבחנו זאת כסרטן הלימפה.
מידע יותר מפורט על כך ניתן למצוא במאמר הזה: לימפומה

 

אנמיה:
לפי הכתוב בויקיפדיה, מוצאים אנמיה אצל כ-40% מהמאובחנים כחולים בקדחת מערב הנילוס. לפי הרפואה החדשה אנמיה נגרמת כתוצאה מקונפליקט חזק של ירידת ערך עצמי. האנמיה מופיעה בשלב הפעיל של הקונפליקט כאשר הקונפליקט מספיק חזק ומספיק ממושך והיא יכולה להימשך גם לאורך החלק הראשון של שלב הריפוי.
שוב, גם סימפטום זה איננו סימפטום של משהו הנגרם באופן ספציפי מהוירוס כביכול שמגיע כביכול בטיסה קרבית של היתושות העוקצניות.

עייפות:
במרבית המקרים עייפות היא סימפטום קלאסי של שלב הריפוי בכל קונפליקט שהוא, בגלל ההשפעה הדומיננטית בשלב הריפוי של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית.
ישנם גם מקרים חריגים כגון אנמיה או קונפליקט חזק מסויים שמשפיע על בלוטות האדרנל.

 

חולשה:
במקרים רבים (לא בכל המקרים) גם חולשה היא סימפטום של שלב הריפוי בקונפליקטים שונים.

 

כאבי מפרקים:
כאבים אלה הם במרבית המקרים סימפטומים של תהליכי ריפוי באותם מפרקים בהם מופיעים הכאבים. המפרקים נפגעים מקונפליקטים מקומיים או כלליים של ירידת ערך עצמי. כל עוד הקונפליקט פעיל, יש אובדן של תאים בחלק מהרקמות במפרק או המפרקים הרלוונטיים. ברגע שהקונפליקט נפתר מתחילים תהליכי שיקום הגורמים לגדילת תאים באותם מפרקים ולנפיחויות שגורמות לכאבים.
מידע רב על הקונפליקטים השונים שפוגעים במפרקים יש במאמר הזה:
"דלקת מפרקים – לפי ההבנות של הרפואה החדשה"

 

דלקת קרום המוח:
לפי התגליות של הרפואה החדשה, דלקת קרום המוח לא נגרמת ע"י נגיפים, חיידקים או מיקרואורגניזמים אחרים. ההסברים לגבי גורמי המחלה קצת מורכבים וארוכים וניתן לקרוא עליהם במאמר הזה: "דלקת קרום המוח".

 

דלקת ברקמת המוח (encephalitis):
גם דלקת ברקמת המוח לא נגרמת ע"י מיקרואורגניזמים כלשהם.
הסבר חלקי קצר יש כאן (באנגלית): encephalitis

 

קושי להתרכז:
באופן כללי זה סימפטום אופייני למצבים בהם האדם נמצא בסטרס חזק בגלל קונפליקט פעיל כלשהו וסביר יותר שבגלל יותר מקונפליקט פעיל אחד.
קונפליקטים ספציפיים שגורמים להפרעות קשב וריכוז הם קונפליקטים של פרידה ובמיוחד כשהאדם נמצא תחת השפעה של שני קונפליקטים פעילים של פרידה.

 

הפרעות בזיכרון:
פגיעה בזיכרון לטווח קצר נגרמת בשלב הפעיל של קונפליקטים של פרידה.
סימפטומים נוספים שיכולים לקרות בשלב הפעיל הם אובדן של תאים בשכבת האפידרמיס בעור ואובדן של תאים ברירית צינורות החלב בשד.
הסימפטומים שיכולים להיות בשלב הריפוי הם פריחות עור וסימפטומים שונים (לפעמים אפילו אבחון של סרטן) בצינורות החלב בשד.

 

רעד:
יש שני סוגים עיקריים של רעד שרירים:
1. בזמן שהשרירים הרלוונטיים נמצאים במנוחה.
מצב זה מצביע בד"כ על ניסיונות של הגוף להשתחרר מקונפליקט של תקיעות שגרם בשלב הפעיל להפחתה בסיגנלים המוטוריים לאותם שרירים שהושפעו מהקונפליקט.
לדוגמא: רעידות הידיים במחלת פרקינסון.

2. רעד שרירים בזמן שעושים פעולה כלשהי עם אותם שרירים.
דוגמא לרעד כזה:
מצב שאדם מחזיק כוס משקה והיד רועדת מאד כל עוד הוא מחזיק את הכוס.
או שהיד רועדת מאד כשהוא רוצה לכתוב ולמעשה הוא לא יכול לכתוב בצורה רגילה.

מצב זה מצביע על חולשת שרירים כתוצאה מאובדן של תאי שריר (דלדול שרירים). אובדן תאי שריר נגרם כתוצאה מקונפליקט בעוצמה קלה עד בינונית של ירידת ערך מקומית.

מחלות גפיים – שיתוק רפה:
המונח "שיתוק רפה" מתייחס לפגיעה בתנועתיות של השרירים, במקרה זה הכוונה היא בעיקר לשרירי הגפיים. זה מצב שיכול להתבטא כשיתוק חלקי עד כדי שיתוק מלא של שרירי הגפיים וגם שרירים נוספים. מצבים אלה מאובחנים בשמות שונים של מחלות ניוון שרירים ואפילו פוליו.
לפי הרפואה החדשה, מצבים אלה נגרמים כתוצאה מקונפליקט של "תקיעות" – מרגיש תקוע, לא מצליח לברוח, לא מצליח להגן על עצמי או על האנשים הקרובים אלי, לא מצליח להתקדם, לא יודע איך לצאת מהמצב שנתקעתי אליו וכו'.

 

בלבול והכרה מעורפלת:
ישנם סוגים שונים של בלבול והכרה מעורפלת. מבחינת קונפליקטים זה יכול להיות למשל:

• מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקטים של פרידה או מצב של שני קונפליקטים פעילים של פרידה, יכולים לגרום לפגיעה בזיכרון לטווח קצר, הפרעות קשב וריכוז ואם לא מטפלים בהם זה עלול להתפתח לדמנציה.
• שני קונפליקטים פעילים של נטישה או סכנה קיומית או נידוי וכד' יכולים לגרום למחלת אלצהיימר.
• משברי ריפוי בחלק מסוגי הקונפליקטים יכולים לגרום למצבים של ניתוקי הכרה, הכרה מעורפלת ולפעמים אפילו אובדן הכרה מלא למספר דקות.

 

לסיכום

כל אחד מהסימפטומים המיוחסים לקדחת מערב הנילוס יכול להופיע גם במחלות אחרות.

משמעות הדבר היא, שהדרך היחידה מבחינת המערכת הרפואית להגדיר אדם כחולה בקדחת מערב הנילוס היא ע"י בדיקת מעבדה שאמורה לגלות בגופו של אותו אדם את הוירוס שנחשב כגורם המחלה.

המחקרים והניסויים של הוירולוג הגרמני ד"ר סטפן לנקה ושל חוקרים אחרים הראו שלמעשה אין לביולוגים ולרופאים שום אפשרות להוכיח בצורה מדעית טהורה את קיומו של הוירוס בגוף החולה.

זה גם אומר, שלמעשה אין לרופאים שום אפשרות להוכיח שהמחלה אשר אובחנה על ידם כקדחת מערב הנילוס נגרמה ע"י הוירוס שנחשב כמחולל המחלה או ע"י וירוס אחר, כלשהו.

בתקופת הקורונה הושקעו סכומי עתק בניסיון לשכנע את הציבור שיש מגפה אשר נגרמה בגלל התפשטותו של הוירוס SARS-COV-2. למרות סכומי הכסף האדירים שהושקעו, לא הצליח עד היום אף גוף ברחבי העולם, מדעי או רפואי, פרטי או ממשלתי, לבודד את הוירוס הזה לפי הקריטריונים המדעיים הנדרשים כדי להוכיח בצורה מדעית טהורה את קיומו.

גם משרד הבריאות הישראלי לא הצליח להראות הוכחות לבידודו כנדרש של וירוס הקורונה
ועל רקע זה יהיה מעניין מאד אם משרד הבריאות הישראלי יצליח להביא הוכחות לבידודו כנדרש של וירוס מערב הנילוס (WNV).

 

הרפואה החדשה היא הגישה היחידה המוכרות לנו כיום בעולם שמצאה דרך לא רק לגלות את גורמי המחלות אלא גם להוכיח זאת בצורה מדעית.

 

כאשר יודעים אם הגורם למחלה כלשהי הוא קונפליקט כלשהו, מומלץ תמיד לטפל גם בקונפליקט. מבחינה זו הידע של הרפואה החדשה הוא כלי עזר מעולה לכל רופא ומטפל, שיכולים להשתמש בידע זה בשילוב עם שיטות הטיפול שהם מכירים.

 

הערה חשובה לסיכום:

הידע שהצטבר בעשרות השנים האחרונות ובמיוחד בתקופת הקורונה מראה שחלק מהסימפטומים המיוחסים לקדחת מערב הנילוס (וגם למחלות אחרות) נגרמים מהחומרים שיש בזריקות הרבות שניתנות לילדים ולמבוגרים ונקראות בטעות "חיסונים".
ידוע בוודאות שברבות מזריקות אלה ישנם חומרים המצליחים לחדור את מחסום דם-מוח ולגרום לנזקים למערכת העצבים.

ידוע כיום שתרכיבי ה-mRNA בזריקות אשר נכנסו בחופזה בתקופת הקורונה גורמים בגוף לשינויים גנטיים ולהרבה תופעות לוואי שחלקן קטלניות.
בגלל ההשפעות הגנטיות של מרכיבי ה-mRNA יותר קשה כיום לדעת בצורה מדוייקת מתי הסימפטומים שהחולה מרגיש נגרמו בגלל קונפליקטים ביולוגיים ומתי הגורם היה זריקות ה-mRNA.

חשוב גם לדעת ולהבין שההפחדות של רשויות הבריאות, הרופאים ואמצעי התקשורת הן לכשעצמן עלולות לגרום לקונפליקטים שונים שיתבטאו בהמשך כמחלות.

לכן חשוב להפחית ככל האפשר את פחדי הציבור ואני מקווה שמאמר זה תורם משהו בהפחתת הפחדים.

 

פורסם לראשונה ב-30.6.2024
עידן סער

 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.